הגעתי לעולם העיסוי במקרה.
לפני כן לא יכולתי לדמיין שאני, בעל השכלה טכנית, ששירת בצבא והולך להמשיך את לימודיו בתחום יציב של טכנולוגיה, פתאום אשנה את חיי בצורה כזו. תכננתי הכל שנים מראש, אבל החלטתי לדחות את לימודיי באוניברסיטה בשנה כדי לקבל השכלה נוספת על מנת ליצור הכנסה כסטודנט ולקחתי קורס בעיסוי ורפלקסולוגיה.
 

כבר בהכשרה הראשונה שלי בעיסוי הופתעתי מהפער שהיה בין תיאוריה – אנטומיה ופרקטיקה – לבין עיסוי. באנטומיה הכל היה מאוד ברור - למד ותזכור איך אדם פועל, אבל העיסוי היה מנותק לחלוטין מהמבנה של האדם והתרכז רק בתנועות ידיים, ללא כל הסבר הגיוני וללא תשובות לשאלה "למה".

​

אפשר לומר שהדיסוננס הזה (שכנראה לעולם לא יסתפק, כיון שלתהליך הכרת אדם אינסופי) עדיין קובע את סדרי העדיפויות שלי ומניע אותי. איך הגלוי והנסתר קשורים? איך "בחוץ" משפיע על "בפנים"? מה בעצם קורה כשאתה מעביר את הידיים על פני העור? איך "זה" עובד ברמה הבסיסית?

​

כתוצאה מכך, פעלתי בצורה לא רציונלית לחלוטין (בכל זאת, כבר היה לי מקצוע) - החלטתי להפוך את תחום הבריאות לנושא העיקרי שלי, וצברתי ידע וניסיון בתחום העיסוי וטכניקות שיקום שונות.

​

במקביל, בשנת 2007, עליתי בטעות על אחד הקורסים הראשונים של הכירומסאז' של ילנה זמסקובה בישראל. אני מודה, המוח שלי, שצמא לתשובות, היה מסופק ביותר.

​

בשנת 2009, ילנה זמסקובה הציעה לי לנהל את ארגון של הבית ספר הישראלי - שלפתי את כרטיס המזל שלי. בנוסף לכל העבודה הארגונית, הייתי בכל הסמינרים ממש בתוך התהליך, וחזרתי על כירומסאז' שוב ושוב.

​

באותה תקופה, עיסוי פנים הפך לתחום העיקרי כמטפל בעיסוי.

בשנת 2014 נאלצתי להיכנס לתפקיד המורה שכן מתכונת הסמינר הקצרה, בת שלושה ימים, נכשלה בישראל (מרצים מחו"ל). לא רציתי את זה, אבל הייתי חייב.

כיום, הוראת עיסוי פנים היא הפעילות האהובה עליי. הדבר המעניין ביותר עבורי הוא הלימוד של מה שקורה במגע בין אדם לאדם, יחד עם התלמידים שלי. וכל שיעור הוא חוויה מודעת חדשה - הזדמנות ללמוד יחד עוד חלק מהפאזל המדהים הזה.
 

יותר מכל, אני רוצה לראות את התלמידים שלי עם ארגז כלים המבוסס ידע ומיומנות, על סמך ניסיונם האישי שצברו בקורס. תלמידים מקצוענים מהשורה הראשונה עם תחום עבודה פורה ומעניין לעוד שנים רבות.